שקית אריזת חטיפי תפוצ'יפס
אני יודע מה אתה חושב עכשיו;שקיות צ'יפס?ובכן, אני לא הולך להסביר לכם למה השקיות האלה מלאות רק למחצה אלא למה האריזה עצמה הרבה יותר מעניינת ממה שנראה במבט ראשון.אתה מבין, כולם יודעים שלאריזה יש השפעה משמעותית על טעם המזון (בין היתר כמו אורך החיים והסחירות של המוצר) אבל לא כולם יודעים איך מייצרים שקית צ'יפס/כמה מחשבה הושקעה עושה אותם.עכשיו, בואו נדבר קצת על מדע.
הסיבה לכך שהשקיות הללו מורכבות למדי היא משום שהן אמורות לשמור על מזהמים ולחות בחוץ ובו זמנית למנוע את שטיפת הרכיבים שלה.אז איך בדיוק הם עושים את זה?עם שכבות מרובות של חומרים פולימריים.השקית עצמה מורכבת משכבות שונות של פולימרים ושכבה דקה של רדיד אלומיניום המשמש כמחסום חמצן.להלן סקירה בסיסית של אופן סידור הפולימרים השונים: פוליפרופילן מכוון נמצא בחלק הפנימי של השקית, מעליה שכבה של פוליאתילן בצפיפות נמוכה ואחריה שכבה שנייה של פוליפרופילן מכוון שמצופה גם על ידי שרף יונומר אשר נהוג להתייחס אליו.
למען האמת, אני גם אגלה לך מדוע נראה שהשקיות הללו "מלאות באוויר".לפני סגירת שקיות צ'יפס הן בדרך כלל מתמלאות בחנקן על מנת ליצור כרית אוויר כדי שהצ'יפס לא ייפגע.למה חנקן?בהתחשב בעובדה שהחנקן הוא לרוב גז אינרטי (לא מגיב בקלות עם כימיקלים אחרים) הוא לא משפיע לרעה על הטעם של התפוצ'יפס.
אז בפעם הבאה שאתם פותחים אחד מהשקיות האלה, זכרו: הרבה מדע הושקע בייצורם.תהנה!
